האתגרים בסינון ריחות למערכות בישול

האתגרים הקיימים בסינון ריחות למערכות בישול

מאחר וכל מטבח הוא שונה בהיקף הבישול ובמרכיביו, אין פתרון אחד או טכנולוגיה אחת שיודעת לתת פתרון מושלם לבעיית הריחות, העשן והשמנים.
ועל מנת לשלב בין המערכות ולהגיע לפתרון אופטימלי עלינו תחילה לאבחן את סוג הבישול (צליה, טיגון, ווקים, גריל וכו') את היקפו ואת מרכיביו ורק אז להתאים את הרכב המסננים
ושילוב הטכנולוגיות הקיימות (עליהם נפרט בהמשך).

תכנון נכון של מערכות הנידוף, הן מחוץ למבנה והן כמובן בתוך חלל המסעדה, הם מחויבי המציאות.
שכן אף בעל עסק אינו מעוניין בלקוחות העוזבים את המקום כאשר בגדיהם ספוגי ריחות בישול או שצוות המטבח מסכן את בריאותו עקב שאיפת גזים הגורמים למגוון מחלות ריאה.
ומחוץ למבנה שכנים כועסים עקב בעיות ריח מפליטת הארובות וזיהום סביבתי וכמובן הרשויות "שיושבות" להם על הראש.

לכן הטיפול בבעיות אלה אינו רק נדרש אלא מחויב!

עשה זאת נכון – יועצי נידוף מומחים לצידך!

עבוד איתם וקבל את ניסיונם הטכנולוגי ואת המומחיות שלהם לצידך על מנת לתת את הפתרון המיטבי מה נכון למטבח שלך ומה מיותר. הם יעבדו בצמוד אליך,
יעניקו לך מניסיונם וידאגו שתקבל את הציוד והפתרונות המיטביים לעסקך. כל זאת בכפוף ובהתאם לתקנים הקיימים.

הבעיות איתם אנו אמורים להתמודד בפליטות אל מחוץ למבנה הינם:

כל אלו נוצרים כתוצאת לוואי של הליכי הבישול השונים וכמובן תלויים בציוד הבישול הקיים, חומרי הגלם ובהיקף העבודה.

אם ניקח לדוגמא צליית המבורגים: נצטרך להתמודד עם כמויות חריגות של שמנים, עשן וריחות חזקים. בישול אסייתי(ווקים): כמויות גדולות של אדים, עשן וריחות קשים לסינון.
גריל בדלק מוצק ו/או גז: עשן מרובה, פיח שסותם את המסננים בקצב מהיר וריחות חזקים.

לכן חשוב מאוד לאפיין נכון עם מה אנו אמורים להתמודד וכיצד לפתור זאת.

אז איזה טכנולוגיות קיימות ומהם היתרונות והחסרונות בכל אחת מהן?:

לאחר הסינון המכאני שמשמש כסינון ראשוני גס לבעיות המזהמים, עלינו להתחיל להתמודד עם החלקיקים הקטנים יותר שהם מקור הבעיה.

אז מה עומד לראשותנו?

טכנולוגיה זו יודעת לטפל בחלקיקים הקטנים ביותר אשר לא נאספים ע"י קדם המסננים. יחידות אלו אמורות להתמודד עם עשן ועם אדי שמן.

היתרונות: מערכת זאת מאפשרת מעבר אויר חופשי, אינה מהווה התנגדות נוספת על המערכת, אינה נסתמת וכאשר היא מלאה היא פשוט מפסיקה לעבוד.
היעילות גוברת ככל שמהירות האויר דרכה נמוכה יותר ועל מנת להגיע ליעילות גבוהה בין 85-95% יש לשלב יותר מדרגה אחת של מסנן זה.

מגיע בצורת גרגירים המשולבים בתוך קסטות פח מחורר ותפקידם לספוח את הגזים מתהליך הבישול ובהם גם הריח.

עפ"י דרישות איכות הסביבה הכמות הנדרשת הינה 17.5 ק"ג לכל 1000 מק"ש. זו אמנם הכמות המינימלית אך לא תמיד מספיקה על מנת להתמודד בהצלחה עם מרכיבי הגזים השונים,
בעיה נוספת היא כמות הלחות ואדי השמן המצויים באויר המורידים את יעילות הפחם בצורת דרסטית.
לכן על מנת לשמור על יעילות סבירה רצוי להשתמש נכון בשלבי הסינון המוקדמים על מנת שהאויר שעובר דרך הפחם יהיה יבש ונקי ככל שאפשר מחלקיקים מכאניים.

טכנולוגיה זו יעילה ביותר ונועדה לטפל טוב יותר ולסייע להגיע לרמות סינון גבוהה הרבה יותר במערכות הקיימות.

מערכות ה UV-C משלבות מנורות UV בעוצמה גבוהה יחד עם טכנולוגית אוזון אשר יחד מפרקות את השומן באויר ואת מולקולת הריח.

טכנולוגיה זו הינה פתרון אולטימטיבי לבעיית שמן וריח מחוץ למבנה תוך שימוש בצריכת אנרגיה נמוכה.

טכנולוגיה זו זמינה להתקנה במנדפים, בתעלות וביחידות סינון.

מבנה היחידה צר ומתאים להתקנה גם בחללים קטנים בהם המקום מוגבל. כמו כן המערכות חסכוניות בחשמל ואורך חייהם ארוך במיוחד.

איך זה פועל?

יחידת ה UV-C משלבת שני מנגנונים נפרדים: פוטוליזה ואוזונוליזה.

פוטוליזה מתרחשת כאשר אור ה UV-C שובר ומפרק את השומן ואת מולקולת הריח.

אוזונוליזה מתרחשת כאשר האוזון המיוצר מתהליך זה מתחמצן ומפרק את הריחות ואת השומן בתעלה.

התוצאה הסופית הנוצרת מהתהליך הוא פשוט פחמן דו-חמצני, כלומר אדי מים. שני התהליכים פועלים בשילוב ומנטרלות בצורה אפקטיבית מאוד את השומן ואת הריחות.

כמובן ששילוב טכנולוגיות נוספות יביאו לתוצאות מדהימות ביעילות היחידות.

זוהי יחידת בוסטר המשפרת את סינון ופרוק אדי השמן והריח, זהו גנרטור אוזון המספק לתעלה או ליחידת הסינון הזרקת אוזון פנימה, עושה שימוש באוזון הטבעי ומסייע בפרוק ריחות הבישול.

איך זה עובד?

יחידה זו רותמת טכנולוגית חמצון מתקדמת המייצרת אוזון ומזריקה אותו ישירות לארובה, לתעלה או למתקן הסינון.

אוזון הוא חומר חיטוי מעולה ניטרלי בריח ופעולתו חזקה הרבה יותר מכלור אקונומיקה במאבק בריחות וזיהום, זה מתחיל לפעול על ריחות הבישול באופן מיידי באמצעות תהליך OZONOLYSIS.
האויר המטופל ממשיך במסלולו החוצה, האוזון המיוצר נצרך בתהליך החמצון וכל העודף מומר לחמצן ונפלט לאויר.

 

 

המאמר נכתב ע"י אייל ישראלי, מנכ"ל חברת אויר.קו.אייאל בע"מ

כתבות / תערוכות / פרוייקטים נוספים שיכולים לעניין אותך